הקיבוץ שייך לתנועת "הנוער הציוני" והוקם בשנת 1938 כישוב חומה ומגדל על ידי עולים מחבל גליציה שבפולין. הוא נקרא על שמו של יצחק שטייגר שהיה ממנהיגי תנועת הנוער הציוני בגליציה. גרעין הראשונים היה קטן מאוד ובשנת 1941 התאחדו עם חברי תל-יצחק, חברי קיבוץ "שורשים" שחיזקו את הקבוצה הראשונה. מאוחר יותר הצטרפו ניצולי שואה חברי "הנוער הציוני" ששרדו את התופת והגיעו לארץ.
בראשית שנות החמישים הגיעו לתל-יצחק הראשונים מבין מגשימי "הנוער הציוני" בדרום אמריקה שחיזקו את שורותיו של הקיבוץ. במהלך השנים נוספו לתל-יצחק בני הקיבוץ שנולדו במקום והפכו לחברים. לאורך השנים עברו בתל-יצחק גרעיני נח"ל, עולים חדשים שהגיעו לארץ לאורך כל שנות המדינה וזוגות ויחידים מהעיר ומקיבוצים אחרים.
בשנת 1950, חברי תל-יצחק הקימו בסמוך לקיבוץ, מוסד חינוכי בתנאי פנימייה "נווה הדסה" שחינך לאורך שנים אלפי ילדים, עולים חדשים וישראלים. ילדים אלה שלא יכלו לקבל בבית הוריהם את החינוך הטוב לו היו ראויים, זכו לקבלו ב"נווה הדסה". המוסד ממשיך בפעילות החינוכית גם כיום.
כיום מונה אוכלוסיית תל-יצחק מאתיים חברים ותושבים ושבעים ילדים. בצוותא ממשיכים לחיות בהבנה וידידות ארבעה דורות כשכל אחד מהם תורם את התרומה הייחודית שלו.
תל-יצחק החל את דרכו כקיבוץ חקלאי מובהק ולאורך השנים גידלו בקיבוץ גידולי שדה, פרדסים, לולים, רפת, אבוקדו ואפילו מטעי בננות בשלב מוקדם של הקיבוץ.
לאורך השנים עם התבגרותם של החברים והצורך למצוא מקורות פרנסה נוספים, הוקמו בתל-יצחק מפעלים: "מלט" ליצור מבנים טרומיים, מפעל לצעצועים ומפעל "אשקלית כמיפרוד" ליצור דבקים וחומרי אטימה. חלק מהמפעלים נסגרו או נמכרו.
כיום מתפרנס קיבוץ תל-יצחק מעבודת חוץ של חברים ומענפי שירותים: סופרמרקט המשרת את כל תושבי האזור, גני ילדים לילדי הקיבוץ ולילדים מכל האזור, חדר אוכל ומטבח המוכרים ארוחות לחברי הקיבוץ ותושבים מהאזור.
בשנת 1998 הקיבוץ נכנס לשותפות עם חברת הבנייה "רובינשטיין" ונבנתה על אדמות הקיבוץ "אחוזת פולג" שהיא כפר לגמלאים הרוצים לחיות במסגרת חברתית פעילה ומוגנת.
בתל יצחק פועל מכון משואה לזכר חברי תנועת הנוער הציוני שנספו בשואה, הכולל מרכז ללימודי השואה, מוזיאון היסטורי וארכיון הנוער הציוני. בנוסף קיים בתל-יצחק מרכז התרבות "בית גדי", לזכר גד מנלה, בן הקיבוץ שנהרג במרדף אחר מחבלים בבקעת הירדן.
בשנת 2002 קיבוץ תל-יצחק החל בתהליך של שינוי אורחות החיים שבמסגרתו נעשית הפרדה בין הכנסותיו של חבר מעבודתו לבין תרומתו הכספית לקהילה. שינוי זה נעשה תוך התחשבות ודאגה לאוכלוסיות מסוימות כמו משפחות עם ילדים קטנים וחברים וותיקים.